מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית | בדרך לרווחה כלכלית

האם יש קשר בין מחלה כרונית לבין מינוס בבנק? על פי מחקר שנערך לאחרונה בבית חולים גדול בארץ, יש¹ למשתנים כלכליים השפעה על מצבם הפיזי והנפשי של חולי קרוהן וקוליטיס כיבית. החרפה במצב הכלכלי עלולה להוביל להחרפה במצב המחלה וסימניה. אך האם קיים גם קשר הפוך, בו המחלה מובילה למינוס ומחריפה אותו?

"אני עושה הכל ושום דבר לא עוזר"

לפני כמה חודשים פנתה אלינו רוזי, חולה כרונית בת 35. בפגישה הראשונה אתה היא תארה מצב של איבוד שליטה. המינוס שלה היה בגובה של 25 אלף שקלים. מצבה הבריאותי היה לא יציב, היא התקשתה להתחייב לעבודה ונעזרה בהלוואות מההורים ומחברים. בכל שלב בשיחה היא שידרה ייאוש. בעיקר מהיכולת שלה להגיע למצב של רווחה כלכלית ותחושת שיפור משמעותית. כששאלנו אותה, מה היא עושה כדי לשפר את המצב, התשובה הראשונה הייתה "אני עושה הכל ושום דבר לא עוזר". כשביקשנו ממנה לפרט מה זה "הכל" ענתה, "אני חוסכת בכל מה שאפשר, לא קונה לי כלום, לא טסה לחו"ל, לא הולכת למסעדות ועדיין כל חודש המינוס עולה ועולה."

התחושה שבן האדם עושה הכל- לא מוציא, לא קונה ועדיין כל חודש המינוס גדל - היא תחושה מתסכלת, שואבת אנרגיה ובעיקר מייאשת. זו אחת התחושות השכיחות שאנו נתקלים בהן בתהליכי אימון לניהול כלכלי נכון.

כששאלנו את רוזי אם היא חושבת שמצב זה משפיע על המחלה, היא ענתה: "בוודאי שכן. אני קמה בבוקר עם לחץ כלכלי, עוברת את היום עם לחץ כלכלי והולכת לישון עם לחץ כלכלי. זה מעסיק אותי כל היום, יוצר אצלי לחץ כבד מאוד ומשפיע המון על המחלה. לפני חודשיים קיבלתי התקף וידעתי שזה כתוצאה מהלחץ הכלכלי."

רוזי היא אחת מחולים כרוניים רבים המתמודדים עם אתגרים משמעותיים: התקפים, תקופות אשפוז, קושי להתחייב לעבודה תובענית או מקום עבודה קבוע, התלבטות אם לשתף אחרים במידע אודות קיומה של מחלה כרונית או לא, תזונה מיוחדת. אתגרים אלה ואחרים הם מה שלעיתים קרובות יוצר אצל חולים כרוניים תחושת חוסר אמון ביכולת שלהם להגיע לרווחה כלכלית.

לאחר 15 שנים של ליווי משפחות, אנשים וחולים כרוניים, אנו יכולים לומר בוודאות שככל שאנחנו מנהלים טוב יותר את המחלה כך עולים מדדי איכות החיים. באותה מידה ככל שאנחנו מנהלים טוב יותר את המצב הפיננסי שלנו, כך ניתן להגיע למצב של רווחה אישית וכלכלית. זה לא באמת משנה למי תפנו בבקשת עזרה; כדי לנהל את המצב הפיננסי שלכם תצטרכו לקבוע מטרות, להרכיב תכנית פעולה ולעמוד בה.

המדד להצלחה היא היכולת להתחייב ולהתמיד

כמחצית ממשקי הבית בישראל חיים במינוס. בתקופות מסוימות, נראה שרבים מאתנו מרגישים אובדן שליטה על ההוצאות והחובות. ניתן לאחד הלוואות, למחזר משכנתא, לפתוח תכנית חסכון בכדי לכסות את המינוס ולהעביר כספים מצד לצד בלי סוף. אם אתם בחובות וחשבונכם נמצא במינוס, סביר להניח שהגעתם למצב הזה בגלל שההתנהלות הכלכלית שלכם לא נכונה, במקביל להשפעת המחלה. מה זה אומר התנהלות לא נכונה? הנה כמה דוגמאות:

יש כאלה שבוחרים לקחת הלוואה בכדי לכסות את המינוס כאשר ההוצאות גדולות יותר מההכנסות, בלי לערוך שום שינוי בהרגלים. לא רק שתוך זמן קצר נצבר מינוס נוסף – מתווסף אליו גם ההחזר החודשי על ההלוואה שיגדיל את ההוצאות החודשיות. בחירה כזו יוצרת מעגל חוב שקשה לצאת ממנו.

יש כאלה שזוכים בסכום כסף נדיב כמתנה או עזרה מהורים, חברים ובני משפחה אחרים. סכום כזה יכול לכסות חובות ולמחוק אותם אבל הוא לא מבטיח חירות כלכלית בעתיד. בלי תכנית פעולה מחייבת ייצבר חוב חדש במהירות. הסיכוי ששוב יתמזל המזל הוא אפסי וגם לעזרה יש גבול.

הדברים תקפים גם לגבי חסכון - אם לא תתנהלו נכון, תוציאו יותר ממה שאתם מכניסים ותיקחו כסף ששמרתם בצד בכדי לכסות את הגרעון שנכנסתם אליו – תוך זמן קצר תמצאו את עצמכם עם גרעון נוסף. רק שהפעם לא יהיו לכם את הביטחונות בצד. החיסכון נפרע לחינם ונשארתם קרחים מכאן ומכאן.

יש לא מעט חולי קרוהן וקוליטיס הזכאים לקצבה מהביטוח הלאומי. הקצבה מבטיחה אמצעי קיום במקרה של אבדן כושר השתכרות זמני או קבוע ולעיתים קרובות צמודות אליה גם הקלות אחרות. גם במקרה הזה, השליטה על מצבכם הכלכלי היא בידיכם. הביטוח הלאומי לא יכול לשאת עבורכם את האחריות להתנהלות נכונה.

בסופו של דבר, הפתרון היחיד שמחזיק לטווח ארוך הוא לחיות ממה שיש, וכמובן שלא להוציא יותר ממה שנכנס. כדי לחיות בחירות כלכלית, קחו את המושכות לידיכם. המדד להצלחה הוא לא הפתרון המידי, אלא היכולת לשנות התנהגות ולהתמיד בתהליך לאורך זמן.

הליך שלב ראשון – ללמוד לחיות ממה שיש

השאיפה ההתחלתית היא להשיג שליטה על ההוצאות השוטפות ולהגיע לאיזון בין הכנסות והוצאות. בשלב הזה אנחנו מניחים הלוואות וחובות בצד לרגע ומבררים כמה כסף בדיוק אנחנו מוציאים בשוטף ועל מה. כדי להיות בטוחים שאתם לא מחמיצים שום סעיף הוצאה, כדאי לאתר ברשת רשימה מוכנה ולהתאים אותה להרגלי ההוצאות שלכם. רשמו את כל ההוצאות החודשיות השוטפות במפורט, מהוצאות גדולות ועד להוצאות מזדמנות קטנטנות, לא כולל הלוואות וחובות.

לאחר שסיימתם את רישום ההוצאות, חשבו את ההכנסות – כולל קצבאות וכל סכום קבוע שנכנס לחשבון הבנק על בסיס חודשי.

כעת סכמו את ההוצאות לחוד, את ההכנסות לחוד והשוו ביניהן. תוכלו מיד לראות אם יש פער ומה גודלו. אם יש פער, תצטרכו להצטמצם בהוצאות השוטפות. ליד כל סעיף הוצאה דרגו עד כמה אפשרי לצמצם באותו סעיף: 'קל' 'קשה' 'בלתי אפשרי'. הדירוג עוזר למקד את המאמץ לצמצם הוצאות בסעיפים האפשריים.

אחרי שתקבעו את הסעיפים לצמצום, רשמו ליד כל סעיף את הסכום אותו אתם שואפים להוציא בחודש הבא. כך תיצרו לעצמכם תקציב חודשי רצוי שינחה אתכם  בהוצאות בחודש הקרוב.

בחודשים הבאים תבחנו את עצמכם, אם אתם עומדים בתקציב הנ"ל ומצליחים לשמור על 'הדיאטה הכלכלית' שלכם. אם אכן הצלחתם להתאזן והגעתם למצב בו ההוצאות שלכם הצטמצמו או שוות להכנסות, אפשר להמשיך לצעד הבא בשיקום הכלכלי.

מיצוי זכויות

זה גם הזמן לבדוק אם אתם ממצים את כל זכויותיכם כחולים. רוב החולים דואגים למיצוי זכויותיהם בביטוח הלאומי, אך רבים לא מודעים לאפשרות למצות זכויות והקלות אחרות. בדקו את זכויותיכם ברשות המקומית, ברשויות המיסים ובכל מקום אפשרי. יש כאלה שנרתעים ממיצוי זכויות בגלל הניירת, הזמן והביורוקרטיה הכרוכים בכך. יכול להיות שחלק מההנחות שאתם זכאים להן נראות לכם זניחות. אלא שבהכנסות כמו בהוצאות – סכומים קטנים מצטברים לסכומים גדולים.

שלב שני - טיפול בהלוואות וחובות

כעת אתם מתבוננים בחובות שעד עכשיו לא הכנסתם למשוואה אך גם איתם עליכם להתמודד. חשבו את ההחזר החודשי של כל ההלוואות והחובות שלכם. האם יש כמה הלוואות או רק אחת? האם יש לכם חובות לא מוסדרים שעליכם למצוא להם פתרון?

סדרו בטבלה את כל החובות שלכם. ליד כל חוב רשמו האם הוא בהסדר, מה גובה ההחזר החודשי וכמה תשלומים נותרו לכם עד לסיום החוב. קחו בחשבון גם את הצ'ק שחזר למוסך ואת החוב לקרוב המשפחה שטרם החזרתם וכד'.

גם בשלב זה תצטרכו לתעדף - חובות שגורמים לעיקולים או נמצאים בהליכי הוצאה לפועל ייחשבו לדחופים יותר. את יתר החובות דרגו לפי גובה הריבית וההשלכות של כל חוב על חייכם.

גורם עקרוני שמשפיע על התעדוף הוא מצבכם הרפואי. בדקו בכנות למה אתם יכולים להתחייב במצב הבריאות הנוכחי שלכם ונהלו את החזרי החובות בהתאם. יש חולים החוששים משיתוף בעלי חוב בעצם קיומה של מחלה. עם זאת, אם לא תשתפו אותם, יהיה קשה לכם להסביר מדוע אתם מבקשים להקפיא חוב בתקופות של התקפים ואשפוזים. באותה מידה יהיה לכם קשה להבטיח שכשתגיע הרמיסיה המיוחלת, תוכלו להתחייב ליותר. רוב בעלי החוב גמישים להסדרים – אם משתפים אותם ונעזרים בהם בניהול ההחזרים.

אם אתם רואים שהחזרי החובות מגיעים לסכום שאתם חושבים שתוכלו לעמוד בו, עומדות בפניכם כמה אפשרויות:

אם קיים חוב שנותרו בו מספר קטן של תשלומים, ניתן לנסות ולהקפיא חוב אחר עד לגמר התשלומים של החוב העומד להסתיים. כאשר חוב זה יסתיים תוכלו להעביר את ההחזר של אותו חוב, לחוב שהקפאתם. כך במקום להחזיר את כל החובות בו-זמנית, תוכלו להחזיר אותם בשלבים לפי סדר עדיפויות אותו קבעתם בעצמכם.

פתרון נוסף הוא 'מחזור חובות' - אתם לוקחים הלוואה אחת גדולה, שמכסה את כל החובות המפוזרים, ופורסים אותה לזמן רב ככל האפשר בכדי שהתשלום החודשי יהיה נמוך ותוכלו לעמוד בו. כך תוכלו להחזיר את כל החובות בו-זמנית אך גובה ההחזר החודשי לא יהיה גבוה מכדי שתוכלו לשלמו.

לאחר שניגשתם לבנקים שונים בכדי לבדוק מה כל בנק יכול להציע לכם מבחינת ריביות וגובה החזר חודשי, וכאשר יש לכם כבר מושג משוער של כמה כסף אתם צריכים לפנות בכדי להסדיר את החובות שלכם, אתם חוזרים לתקציב החודשי החדש שהכנתם בתחילת התהליך ושלפיו אתם מתנהלים, ומוסיפים לו את סעיף החובות בתור הוצאה חודשית. כעת נוצר לכם פער חדש בין ההוצאות להכנסות שגם אותו עליכם לצמצם, באותו עקרון ישן וטוב: לצמצם הוצאות ו/או להגדיל הכנסות.

ככל שתקפידו על ניהול החובות והתקציב ותאחזו במושכות, כך תפחת תחושת הלחץ שיכולה להחריף את המחלה.

שלב שלישי – צרכנות נבונה

אחרי שתצליחו להגיע לאיזון כלכלי ואפילו מוקדם יותר, תרצו לשמר את ההצלחות שלכם ואף לעבור למצב של רווחה כלכלית ואישית. הקפידו על העקרונות הבאים:

הציבו גבולות ברורים. אם הצלחתם לשקם את התמונה הכלכלית ולהגיע לאיזון, כבר רכשתם את היכולת להציב גבולות ולשמור עליהם. שמרו על ההצלחה הזו ואל תתירו את הרסן גם בתקופות קשות של המחלה. כשתעבור התקופה הקשה תעדיפו לחזור וליהנות ממה שיש לכם על פני התמודדות עם חובות חדשים.

הוסיפו לתקציב סעיף להוצאות בלתי מתוכננות. משום שלא ניתן לצפות מראש את כל תמונת המחלה לאורך שנים ומה יהיה מצבכם בכל רגע נתון, יש להקצות תקציב מתאים להוצאות בלתי מתוכננות. תקציב כזה עוזר להפחית לחץ רגשי ואת החשש מ"מה יהיה?!"

רכישת מזון נבונה. בתוך שלל ההמלצות לצרכנות נבונה בתחום המזון כדאי לזכור את ההמלצה לא לקנות למלאי. חולי קרוהן וקוליטיס יודעים היטב איזו השפעה יש להתאמת המזון בתקופות שונות של המחלה על איכות חייהם. השתמשו בתקציב כדי לרכוש את המזון המתאים לכם במצב הבריאות הנוכחי.

הוסיפו לתקציב סעיף בילויים. לטובת המוטיבציה ובריאות הנפש, כדאי להקצות סכום קבוע שיהיה מיועד ל"הנאות הקטנות של החיים" שלכם ושל כל המשפחה.

בנוסף, למדו את עצמכם צרכנות נבונה והקפידו על עריכת סקרי שוק, מעקב שבועי אחר חשבונות, שימוש חסכוני בחשמל, שימוש מושכל בתשלומים, שליטה בכרטיסי אשראי, הוצאות בנקאיות וחשבונות תקשורת.

¹ - http://www.e-med.co.il/ProfessionalSubjects/Crohn-disease/Article/578756,8,141.htm