קרוהן - אבחון, גורמים, תסמינים, סיבוכים וטיפולים

מחלת קרוהן היא מחלה כרונית דלקתית המופיעה לכל אורך ועובי מערכת העיכול ומאופיינת כאזורים דלקתיים בין אזורים תקינים. המחלה יכולה להופיע בכל גיל, אך היא שכיחה בעיקר בקרב צעירים בשנות העשרה ועד גיל 30. ההתמודדות עם מחלת קרוהן מתחילה בזיהוי ובאבחון, ועוברת דרך תזונה מותאמת לחולים בקרוהן, וטיפולים תרופתיים המותאמים לחומרת המחלה.

הגיע הזמן לבדוק, מה שלום הקרוהן שלך? לשאלון קרוהן 360 >>

1. מהם הגורמים לקרוהן?

2. קרוהן תסמינים - מהם הסימפטומים של המחלה?

3. כיצד מאבחנים את המחלה?

4. סיבוכים של קרוהן

5. טיפול בקרוהן

6. תזונה מותאמת לחולים בקרוהן

7. עצות להתמודדות עם מחלת קרוהן

מהי מחלת קרוהן?

מחלת קרוהן היא מחלה כרונית דלקתית המופיעה לכל אורך ועובי מערכת העיכול ומאופיינת כאזורים דלקתיים בין אזורים תקינים. במקרים מסוימים היא מופיעה רק במעי הגס, אז קשה עוד יותר לאבחן אותה והיא תוגדר כ"קרוהן-קוליטיס".
המחלה יכולה להופיע בכל גיל, אך היא שכיחה בעיקר בקרב צעירים בשנות העשרה ועד גיל 30. בניגוד למחלת קוליטיס כיבית המופיעה בצורה רציפה בכל המעי הגס, במחלת קרוהן הדלקת אינה רציפה והיא מאופיינת באזורים נגועים לצד אזורים בריאים.

מחלת קרוהן, כמו הקוליטיס הכיבית, מאופיינת במהלך של התלקחויות ותקופות רגיעה.

מהם הגורמים לקרוהן?

הגורם לקרוהן אינו ידוע ולא קיימים מחקרים שמצאו באופן חד משמעי את הגורמים להתפרצותה. לפי הסברה הקיימת כיום, תגובה חיסונית לא תקינה כנגד רירית מערכת העיכול היא הגורם העיקרי למחלה. הגורמים להתפרצות מחלות מעי דלקתיות לא ודאיים והמדע עדיין לא הצליח לגלות את הסיבות המובהקות להופעתן אך הסברה היא שגורמים שונים כגון מרכיב משפחתי, מרכיב בתזונה או זיהום עלולים להוות טריגר להתפרצותן. המחלה יכולה להתלקח גם בעקבות דיכאון, חרדות או מתחים נפשיים. גם למערכת החיסון חשיבות רבה בסיכון להופעת המחלה במקרים בהם קיים חוסר איזון בין גורמים המעודדים דלקת לבין אלו שאחראיים לריסונה. מסיבה זו חלק מהטיפול התרופתי במחלות אלה מתמקד בריסון מערכת החיסון.

קרוהן תסמינים - מהם הסימפטומים של המחלה?

קרוהן תסמינים ראשונים, במרבית החולים יופיעו התסמינים הבאים:

• כאבי בטן עזים
• שלשולים (שפעמים רבות הם דמיים וריריים)
• ירידה במשקל
• תחושה של צורך ביציאה
• חום לא מוסבר
• חולשה כללית

בשלבים מתקדמים יותר של המחלה, בדיקות מעבדה יוכלו למצוא את התסמינים הבאים:

• אנמיה
• מחסור בברזל
• חלבוני דם נמוכים
• מחלה פעילה גם תלווה לרוב בעלייה במדדי הדלקת בדם כמו שקיעת דם מוחשת או עלייה בחלבון ה-CRP

סיבוכים של מחלות אלה עלולים להתאפיין בחסימת מעיים, ניקוב דופן המעי והיווצרות נצור במעי (פיסטולה) בין לולאת מעי אחת לשנייה או בין לולאת מעי חולה לאיבר סמוך אחר כתוצאה מפריצת הדלקת את דופן המעי. תופעה זו אופיינית למחלת קרוהן, שכאמור מערבת את כל דופן המעי ולא רק את הרירית המצפה כקוליטיס כיבית.

המחלות עשויות להיות מלוות גם בתופעות נוספות שאינן קשורות למערכת העיכול:

• פריחה אדומה וכואבת בגפיים התחתונות
• פצעים בחניכיים ובחלל הפה
• כאבים במפרקים, בברכיים ובקרסול
• פגיעה במפרקי האגן ובגב התחתון
• דלקת כבד כרונית
• היצרות בדרכי המרה
• והפרעות המטולוגיות כמו חוסר ברזל ודם בשל איבוד דם במערכת העיכול
• חוסר בחומצה פולית עקב קשיים בספיגתה
• דלקות עיניים
• חסימה וזיהומים של דרכי השתן

כיצד מאבחנים את המחלה?

אבחון מחלות מעי דלקתיות כגון קרוהן וקוליטיס כיבית יערך לרוב בבדיקת קולונוסקופיה בה ניתן לאבחן את המחלה ואף לאמוד את מידת חומרתה. מחלות אלה יכולות להופיע בכל גיל ובשנים האחרונות ידוע על יותר ויותר מקרים בהם הן מופיעות כבר בגיל הילדות ולעיתים נדירות אפילו אצל תינוקות. ישנן בדיקות נוספות המסייעות לאבחנה וכן לאמוד את היקף המחלה והן מפורטות להלן:

קולונוסקופיה:
בודקת האם קיימים אזורים דלקתיים במעי, מה מיקומם ומה מידת חומרתם. הבדיקה מבוצעת לרוב בטשטוש עמוק ובמהלכה מכניס הרופא דרך פי הטבעת צינורית גמישה עם מצלמה זעירה הבוחנת את כל אורכו של המעי. אצל חולים "ותיקים" הבדיקה מתבצעת אחת לשנה-שנתיים במטרה לבדוק אם חלו שינויים טרום ממאירים הקשורים לדלקת הכרונית. לקראת ביצוע הבדיקה, יש למלא אחר הוראות הרופא לניקיון המעי בעזרת תכשירים שונים.

סיגמואידוסקופיה:
דומה לקולונוסקופיה אך קצרה בהרבה, הבודקת רק את הרקטום ואת סוף המעי הגס. ניתן להסתפק בבדיקה קצרה זו בעיקר במטופלים עם קוליטיס כיבית במצבים שבהם יש צורך בהערכה כללית של חומרת המחלה או כדי להעריך את איכות הטיפול והתגובה לו.

גסטרוסקופיה:
נעשית כדי לבדוק את הוושט, הקיבה והתריסריון (החלק הראשון של המעי הדק). במהלך הבדיקה מעביר הרופא דרך הפה צינורית גמישה שבסופה מצלמה זעירה, כדי לבדוק אם יש מעורבות דלקתית של דרכי העיכול העליונות, דבר שעלול להעיד על מחלת קרוהן בחלק מהמקרים ולתכנון טיפול בהתאם.

קפסולה אנדוסקופית:
גלולה אותה בולעים והיא מצלמת תוך כדי מעברה במערכת העיכול ומשדרת את הצילומים למשדר המחובר לגוף החולה. הגלולה יוצאת בצואה והיא חד פעמית. בתום כ-8-9 שעות מבליעת הקפסולה המטופל מוריד מעליו את המשדר ולמחרת מחזירו אל בית החולים. המשדר מוטען אל המחשב ומתקבל סרט המדגים את כל רירית המעי הדק. בדיקה זו נועדה להעריך מעורבות של מחלת קרוהן במעי הדק. הבדיקה רגישה וטובה. הסיבוך היחידי הקשור בשימוש בבדיקה זו הוא חסימת מעי אפשרית במידה והגלולה נתקעת באזור מוצר במעי ולכן זו איננה בדיקה מומלצת למטופלים עם קרוהן, שלהם היצרות ידועה או תסמינים חסימתיים. בכל מקרה, מומלץ לבצע בדיקת קפסולת דמה לפני בדיקת הקפסולה ובה ניתן לאתר האם ניתן לבצע את הבדיקה במטופל הספציפי או לא.

צילום בטן רגיל:
לצילום בטן רגיל יש תפקיד בהערכת מצבים חדים של מחלת קרוהן החשודים כחסימת מעי או התנקבות מעי וכן בקוליטיס כיבית קשה כדי לאבחן הרחבה של המעי הגס כביטוי לחומרת המחלה ומצוקה של המעי.

בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ומכשירי תהודה מגנטית (MRI):
שני אמצעי הדמיה בהם משתמשים תכופות לצורך הערכת היקף מחלה בעיקר במחלת קרוהן או להדגמת סיבוכים שונים כמו אלו שצוינו לעיל כמו היווצרות נצור (פיסטולה), מורסות בטניות ועוד. שתי הבדיקות מקבילות באיכות ההדגמה ובאמינותה. בדיקת התהודה המגנטית איננה כרוכה בקרינה אך היא ממושכת יותר וכרוכה בכניסת המטופל לתוך מנהרה סגורה ולכן איננה מתאימה במצבים דחופים וכן לאנשים הסובלים מקלסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים) ו/או לכאלו שעברו הכנסה של תותב מתכתי כלשהו לגופם. כיום קיימים מכשירי טומוגרפיה ממוחשבת שבהם כמות הקרינה פחותה משמעותית מזו שהייתה בשימוש במכשירים הישנים יותר.

אולטרה-סאונד:
מכשיר האולטרה-סאונד זכה לשיפורים טכנולוגיים רבים לאורך השנים וכל העת הרזולוציה שלו הולכת וגדלה. בבדיקת אולטרה-סאונד ניתן להדגים את עיבוי של דופן המעי (ממצא המחשיד לדלקת בדופן המעי), הימצאות מורסות בטניות, נוזל חופשי בבטן וסיבוכים נדירים אחרים. קיימות שיטות מתקדמות לשימוש באולטרה-סאונד בבדיקת מחלות מעי דלקתיות, לדוגמה שימוש בדופלקס (המודד את זרימת הדם הגבוהה יותר למעי בזמן דלקת). הבדיקה מעולה כבדיקת סקר בעת חשד לא ספציפי וכן בניטור מצבים חדים במחלת קרוהן ידועה. הבדיקה פשוטה, זולה ואינה כרוכה בקרינה.

בדיקות נוספות:
בדיקות דם וצואה תומכות כוללות מדדי דלקת מוגברים כגון שקיעת דם, CRP. כמו כן, ישנה בדיקת צואה לקלפרוטקטין (Calprotectin) המהווה אף היא מדד אמין לאבחון ותמיכה במחלת מעי דלקתית וכן לניטור מצב הדלקת בחולה ידוע.

סיבוכים של קרוהן

במחלת קרוהן הדלקת יכולה לפגוע במקטעים שונים של צינור מערכת העיכול מהפה ועד פי הטבעת, לרוב לא באופן רציף. לעיתים מאופיינת המחלה בדלקת בחלק הסופי של המעי הדק ובתחילת המעי הגס ופוגעת בכל שכבות דופן המעי. הסיבוכים של מחלת קרוהן תלויים במיקום המחלה ובהיקפה. סיבוכים אפשריים הם היווצרות חורים בדופן המעי והיווצרות מורסות (אבצסים) בחלל הבטן ונצורים (פיסטולות), חיבורים לא תקינים בין אברים שונים (בין המעי לכיס השתן למשל או לעור). התסמינים הנפוצים ביותר של מחלת קרוהן הינם כאב בטן ושלשול. כמו כן עלולים להופיע ירידה במשקל, חום, עייפות וחולשה, חוסר תיאבון ואנמיה. מחלת קרוהן עלולה לערב גם איברים מחוץ למעיים כמו עור, פרקים ועיניים סיבוכים של מחלת קרוהן ארוכת שנים כוללים עליה בשכיחות להתפתחות סרטן המעי הגס.

טיפול בקרוהן

מטרות הטיפול הראשוני בחולי קרוהן כוללים יצירת הפוגה (רמיסיה) בפעילות המחלה ושמירה עליה, שימוש בתכשירים בעלי תופעות לוואי מועטות ככל שניתן, מניעת סיבוכים (אשפוזים, ניתוחים, חסימות מעי, התפתחות תהליכים גידוליים) ושיפור באיכות החיים.
בשנים האחרונות נמצא כי קיימת חשיבות לריפוי מלא של הרירית החולה (Mucosal healing) ולא רק להטבה בתסמינים. תהליך דלקתי פעיל הנראה ברירית המעי (למשל בזמן ביצוע קולונוסקופיה) כרוך באחוזים גבוהים של ודאות בחזרה של התסמינים ובסיבוכים.

הטיפולים אשר נמצאו כיעילים למחלת קרוהן כוללים:

1. אמינוסליצילטים:

   יעילים בטיפול בדלקת של המעי הגס בחולי קרוהן ובמחלה ממושכת המערבת את המעי הגס, בעלי ערך בהורדת הסיכון לסרטן המעי הגס.

2. קורטיקוסטרואידים:

   לטיפול בקרוהן בדרגת חומרה בינונית עד קשה או בחולים שאינם מגיבים לטיפול באמינוסליצילטים. יתרונם בתגובה טובה ומהירה ברוב החולים. ניתנים דרך הפה, דרך הווריד או רקטלית: בחוקנים וקצף.

3. תרופות מדכאות מערכת החיסון:

   תרופות אלה משמשות לטיפול במחלה פעילה שלא דוכאה על ידי שימוש באמינוסליצילטים וקורטיקוסטרואידים, ולשמירה על הפוגה מהמחלה. יעילות התרופות היא בהפחתת השימוש בסטרואידים. בין השאר נמנות על קבוצה זו תרופה אנטי מטבולית ותרופות טיופוריניות. תרופות טיופוריניות נמצאו כיעילות בשמירה של הפוגת במחלה. הטיפול ניתן דרך הפה והשפעתו יחסית איטית, ההטבה במחלה תורגש בין 10-12 שבועות מתחילת הטיפול.

4. תרופות ביולוגיות:

   מיוצרות בשיטות גנטיות בתאי מארח שונים, כגון שמרים, תאי E.coli ועוד. במחלות המעי הדלקתיות משתמשים בנוגדנים חד-שבטיים, שהם חלבונים שנועדו להתקשר לחלבונים אחרים ולנטרל את פעילותם. כל נוגדן מתאים לחלבון מסוים בלבד.
   • משפחת מעכבי Tumor necrosis factor alpha - TNFα - מהווה פקטור חשוב בפעילות תאי הדלקת במעי. התרופות ניתנות לטיפול בקרוהן דרך הווריד או בזריקות תת-עוריות והן יעילות בהשראת הפוגה ושמירתה בחולים בהם לא הצלחנו להשרות הפוגה בתרופות הקודמות. יעילות בריפוי נצורים (פיסטולות), והקלה בתופעות סיסטמיות (חולשה ועייפות, דלקת פרקים).
   • תרופה נוספת לטיפול בקרוהן היא ממשפחת מעכבי אינטרלוקינים המנטרלת פעילות של אינטרלוקין 12 ו-23, חלבונים הקשורים לפעילות מערכת החיסון, שנמצאים באופן טבעי בגוף. התרופה ניתנת במנת העמסה כעירוי ובהמשך בזריקות תת עוריות.
   • משפחת נוגדנים לחלבונים אינטגרינים הקשורים לאיתות ולהדבקות בין התאים השונים. חסימת החלבון integrin α4β7 מונעת את "גיוסם" של תאי דם לבנים הפעילים בדלקת מכלי הדם לרקמת המעי המודלקת, מאפשרת פעילות אנטי דלקתית סלקטיבית למעי, ומורידה את הסיכון לזיהומים סיסטמיים. התכשיר ניתן לטיפול לחולים בקרוהן בעירוי תוך ורידי, ומיועד לחולים בדרגת פעילות בינונית עד קשה.

הקליקו כאן למידע נוסף אודות טיפול לקרוהן 

תזונה מותאמת לחולים בקרוהן

המגוון הרחב של ביטויי המחלה והשונות של פעילות הדלקת לאורך זמן, מצריכים התאמה תזונתית אישית לכל חולה בקרוהן בהתאם למצבו. נכון להיום, אין המלצות גורפות ואחידות באשר לדפוס תזונה מסוים המתאים לכלל החולים בקרוהן.
אחד הטיפולים שהוכח כיעיל בילדים עם מחלת קרוהן פעילה, ולאחרונה הצטברו עדויות על הצלחתו גם בקרב מבוגרים, הוא טיפול תזונתי באמצעות פורמולת מזון בלעדית – שתייה של פורמולת מזון רפואי בלבד, ללא כל מזון נוסף למשך שישה עד שמונה שבועות. טיפול זה הוכח כמשרה הפוגה קלינית מהירה ואף מוביל לריפוי רירית המעי.
תזונה מותאמת לחולים בקרוהן כוללת את דיאטת הפחמימות הספציפיות, דיאטת Crohn's Disease Exclusion Diet או בקיצור CDED, דיאטה אנטי דלקתית - Inflammatory Bowel Disease Anti-Inflammatory Diet המכונה בקיצור IBD-AID, דיאטה חצי צמחונית ועוד. הדיאטות הללו שונות מעט בהרכבן, אך המשותף לרובן הוא הוצאה מהתפריט של מזון מהיר, מעובד ותעשייתי. בחלק מהתזונה המותאמת לחולים בקרוהן, ממליצים על הוצאה מהתפריט של פחמימות מסוגים שונים ומוצרי חלב ובמרביתן ישנו שילוב של מזונות בסיסיים כגון פירות וירקות בצורות הכנה שונות. חשוב לשים לב כי בדיאטות מסוימות המותאמות לחולים בקרוהן, קיימת המלצה להימנע ממרכיבי מזון חיוניים וחשובים. זו אחת הסיבות לכך שאין להתחיל דיאטה מכל סוג ללא ייעוץ וליווי צמוד של דיאטנית מומחית בתחום.

עצות להתמודדות עם מחלת קרוהן

• בשלב האבחון חשוב להקשיב לגוף, לרשום את התסמינים ולא להדחיק תופעות ומצבים רפואיים.
• חשוב להיות חולים אקטיביים: אם אתם חשים שלא קיבלתם מענה רפואי מספק, יש להתעקש עד שימוצו הבדיקות ותתקבל אבחנה.
• התמודדות עם מחלת קרוהן כוללת חזרה לאיזון ולשגרה, וחשוב לשמור עליה ולא להיכנע לקשיים ככל האפשר.
• ההתמודדות גם כוללת שינוי שכל הבית צריך לעבור, בעיקר תזונתי. הקפדה על תזונה מותאמת וסימון תמרורי אזהרה הם חלק בלתי נפרד מההתמודדות עם מחלת קרוהן. מומלץ לערב בני משפחה ולהיות פתוחים איתם.
• חשוב לבצע פעילות גופנית מותאמת.
• יש לפנות לרופא המטפל עם כל החמרה במצב הרפואי, זאת כדי למנוע את התדרדרות המחלה.
• עוד חלק חשוב בהתמודדות עם מחלת קרוהן הוא להכיר חולים אחרים, ותיקים, ואף להצטרף לקבוצה או לעמותה של חולים בקרוהן.

הגיע הזמן לבדוק, מה שלום הקרוהן שלך? לשאלון קרוהן 360 >>

מאמרים נוספים:

• תרופות ביולוגיות לקרוהן וקוליטיס - מהן וכיצד להשתמש בהן?
  
• מהן פיסטולות פריאנליות וכיצד מטפלים בהן?
• מתכונים מותאמים וטעימים לחולים בקרוהן וקוליטיס מאת השף עומר מילר
• יום המודעות למחלות מעי דלקתיות