הכניסה לצוות הרפואי בלבד!
בדיקת קלפרוטקטין בצואה
2. מחלות מעי דלקתיות - התסמינים שכדאי לשים אליהם לב
3. למה משמשת בדיקת קלפרוטקטין?
4. פענוח תוצאות בדיקת קלפרוטקטין
5. איך מבצעים את בדיקת הקלפרוטקטין?
מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית הן מחלות מעי דלקתיות המאופיינות בדלקת כרונית במקומות שונים במערכת העיכול. הנזק שנגרם למעי ותסמיני המחלות נובעים מהפעילות הדלקתית שלה. ידוע היום שככל שהדלקת פעילה לזמן ממושך יותר ללא טיפול, עולה הסיכון לסיבוכים קצרי טווח וארוכי טווח (בכלל זה ניתוחים, אשפוזים, צורך בטיפול תרופתי, ועוד). מכאן, מובנת החשיבות הגדולה של הערכת פעילותו של התהליך הדלקתי במעיים.
מהו קלפרוטקטין?
קלפרוטקטין הוא חלבון שמורכב משתי תת יחידות ונמצא בתאי הדם הלבנים בגוף האדם. כמותו בתאים גדולה יחסית, והוא מהווה יותר ממחצית כמות החלבון בתא. באופן כללי, הפעלת מערכת החיסון מובילה לגיוס תאי חיסון והפעלתם, מה שמוביל לשחרור חלבונים תוך תאיים, כולל הקלפרוטקטין. ספציפית במערכת העיכול, כחלק מתהליך זה, מופרש הקלפרוטקטין מתאי הדלקת ומועבר לתוך חלל המעיים, שם נספג בצואה לפני שהוא מופרש מהגוף בדרך הטבעית. על כן, ריכוז הקלפרוטקטין בצואה הינו פרופורציונאלי למספר תאי הדם הלבנים ברירית המעי ומכאן לרמת הפעילות של הדלקת. כך, הקלפרוטקטין משמש כסמן כמותי יעיל לדלקת במעי. מחקרים רבים בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית הראו קורלציה טובה בין ערך הקלפרוטקטין בצואה לבין ממצאים בקולונוסקופיה ובביופסיות.
מחלות מעי דלקתיות - התסמינים שכדאי לשים אליהם לב
תסמינים שונים של מערכת העיכול (כגון כאבי בטן, שלשולים, גזים) עשויים להופיע אצל חולים במחלת מעי דלקתית, גם ללא פעילות של המחלה (עקב תגובה למזון או לתרופות, תסמונת מעי רגיז, ועוד). מנגד, היעדרם של תסמינים, לא מהווה מדד אמין לכך שמחלת המעי הדלקתית אינה פעילה, מה שעלול להביא בטווח הארוך לסיכון גבוה יותר לסיבוכים. מכאן נובע הצורך המשמעותי במדד אובייקטיבי להערכת פעילותה של המחלה. מכיוון שלא תמיד ניתן לבצע קולונוסקופיה על מנת לוודא את מצב הדלקת, בוודאי לא בתכיפות גבוהה יש צורך בהסתמכות על מדדים אחרים. על כן, השימוש במדד מקביל, אמין, אובייקטיבי, פשוט ולא פולשני, הינו חשוב כל כך.
למה משמשת בדיקת קלפרוטקטין?
ניתן להשתמש בבדיקת קלפרוטקטין לצורך מספר מטרות:
- במטופלים אשר מתייצגים עם תסמינים, ללא אבחנה עדיין ונדרשים לבירור, מדידת קלפרוטקטין בצואה מאפשרת להעריך את מקורם. בעיקר להפריד דלקת במעי לבין מצבים עם תסמינים דומים שאינם דלקתיים, כמו תסמונת המעי הרגיז. בכך, ניתן להשתמש בבדיקה זו , בין היתר, על מנת להעריך את הצורך בבדיקה פולשנית, כגון קולונוסקופיה, לצורך המשך הבירור.
- להערכת רמת הפעילות הדלקתית אצל חולה עם מחלת מעי דלקתית ידועה. מחקרים מצביעים על כך שבחולים שנמצאים ברמיסיה קלינית (כלומר, ללא כל תסמינים), עלייה ברמת הקלפרוטקטין בצואה מנבאת התלקחות כשלושה חודשים טרם הופעתה, ברגישות של יותר מ-90%.
- לאחר התחלת טיפול תרופתי ובמהלכו, מעקב אחרי השינוי ברמות הקלפרוטקטין בצואה מאפשר לנטר את יעילות הטיפול בדלקת, גם במטופלים ללא תסמינים. יתרה מכך, העובדה שחלק מהעבודות הדגימו כי עליה ברמת קלפרוטקטין יכולה להקדים התלקחות בשלושה חודשים (וייתכן שיותר), מאפשרת שינוי הטיפול מבעוד מועד על מנת לאפשר המשך הפוגה במחלה.
- בחולי קרוהן לאחר ניתוח, ישנו סיכון גבוה לחזרה של המחלה. ידוע כי עוד בטרם הופעת תסמינים, ישנה התחלה של פעילות דלקתית במעי. בדיקת קלפרוטקטין באופן עקבי אחרי ניתוח, מאפשרת זיהוי מוקדם של תהליך דלקתי זה, טיפול בו, ובכך מניעה של חזרה תסמינית כמו גם הופעתם של סיבוכים נוספים.
חשוב להדגיש כי רמת הקלפרוטקטין עולה בכל פעילות דלקתית במעיים, כולל כזו המשנית לזיהום (על ידי וירוס, חיידק, או מחולל אחר). מכאן שהוא אינו מאפשר הבחנה בין מקור כזה לבין פעילות מחלת המעי הדלקתית. בנוסף, ניתן לעיתים לראות תוצאה מוגברת, במידה קלה, במטופלים עם ממאירות מעי גס, לאחר הכנה לקולונוסקופיה, במטופלים הנוטלים תרופות מסוג נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAID’s). מעבר לזה, חשוב להדגיש כי עצם העלייה ברמת הקלפרוטקטין בצואה, כשלעצמה, אינה מספיקה לאבחון מחלת מעי דלקתית, כמו גם בכיוון ההפוך - ערך נמוך אינו שולל אותה לחלוטין. האבחנה עצמה מבוססת על שילוב של הערכה קלינית, מעבדתית, הדמייתית, אנדוסקופית, ופתולוגית.
פענוח תוצאות בדיקת קלפרוטקטין
- ריכוז קלפרוטקטין של 50 מיקרוגרם לגרם צואה ומטה מעיד על היעדר תהליך דלקתי פעיל במערכת העיכול. לחולים הסובלים מתסמינים במערכת העיכול, יש לשקול סיבות אחרות כגון הפרעות תפקודיות במערכת העיכול.
- ריכוז קלפרוטקטין של 150 מיקרוגרם לגרם צואה ומעלה, מעיד על תהליך דלקתי פעיל במערכת העיכול. יש צורך בהתערבות בהתאם להקשר הקליני, כפי המתואר לעיל (התקדמות לאבחון של מחלה חדשה או התאמת טיפול תרופתי במחלה ידועה).
- ריכוז קלפרוטקטין בין 50 ל- 150 מיקרוגרם לגרם צואה הוא גבולי. הוא עשוי (בין היתר) לייצג תהליך דלקתי קל, כמו, לדוגמא, מחלה בשלבי ריפוי.
- חשוב לזכור כי מעבר לערך האבסולוטי, ישנה משמעות גם לערך היחסי בחולה מסוים. כלומר, מגמת השינוי בריכוז הקלפרוטקטין עם הזמן באותו המטופל.
איך מבצעים את בדיקת הקלפרוטקטין?
- הבדיקה זמינה בכל קופות החולים ונמצאת בסל הבריאות לניטור פעילותה של מחלת המעי הדלקתית.
- יש לתת דגימת צואה בכלי איסוף רגיל, ללא תוספים (ניתן לקחת את הכלי מקופת חולים קודם לכן הביתה).
- יש להביא דגימה טרייה מאותו הבוקר או לחילופין לשמור בקירור עד 24 שעות.
- ישנן בישראל מספר חברות המספקות ערכות לביצוע בדיקת קלפרוטקטין ביתית, ובכך ניתן למנוע את אי הנוחות הכרוכה בהגעה למעבדה עם דגימת צואה. בדיקות אילו עברו תיקוף ותוצאתן מקבילה לאילו המבוצעות במעבדה.
- באם מבוצעות בדיקות עוקבות, ישנה עדיפות לכך שמתן הצואה יהיה בערך באותו הזמן ביום ובאותה המעבדה (או הערכה הביתית).
לסיכום, בדיקת קלפרוטקטין בצואה הינה בדיקה המהווה סמן לא פולשני של חדירת תאי דם לבנים לרירית המעי. עלייה ברמות הקלפרוטקטין קשורה לעלייה בדלקת במעי ומוכחת ככזו הנמצאת בקורלציה ישירה עם פעילות הדלקת באנדוסקופיה. על כן הבדיקה מאפשרת להבחין בין מחלת מעי דלקתית לבין תסמונת המעי הרגיז, להעריך את פעילות המחלה ואת התגובה לטיפול. זמינותה של הבדיקה, היותה פשוטה ולא פולשנית, מביאים לכך שהיא ממלאת תפקיד משמעותי יותר ויותר במעקב אחרי חולים אילו.
מאמרים נוספים:
