הסיומת "-itis" מגיעה מהיוונית העתיקה, שם שימשה לציין מצב של דלקת או מחלה. בלטינית, הסיומת אומצה למילים רפואיות כדי לתאר מצבים דלקתיים, והיא משמשת גם בימינו בשפה המדעית והרפואית לציון דלקת של איבר מסוים או רקמה. השימוש בסיומת זו מאפשר הבנה מיידית של המצב הדלקתי, גם עבור אנשים שאינם בהכרח רופאים, בכך שהיא מקשרת בין האיבר הפגוע לבין תהליך דלקתי.
דוגמאות לשימוש בסיומת "-itis": Gastritis (דלקת בקיבה), Bronchitis (דלקת בסמפונות), Tonsillitis (דלקת בשקדים), Hepatitis (דלקת בכבד) , Arthritis (דלקת במפרקים) ו Colitis היא דלקת של המעי הגס (colon)

פרוקטיטיס מה זה?

פרוקטיטיס היא דלקת של הרקטום (Procto). מאחר והרקטום הוא החלק הסופי של המעי הגס פרוקטיטיס מציינת באופן מפורש colitis המוגבלת לרקטום בלבד (החלק התחתון של המעי הגס, עד 15 ס"מ מפי הטבעת).

מה הגורמים של פרוקטיטיס?

דלקת הרקטום יכולה להיגרם ממגוון רחב של גורמים, המתחלקים לכמה קטגוריות עיקריות:
1. זיהומים: זיהומים ממספר סוגים עלולים להביא לפרוקטיטיס. זיהומים עקב מחלות מין (עגבת, הרפס גנטילי וכו'
2. חשיפה לקרינה במסגרת טיפול בסרטן הנמצא באגן כמו סרטן הערמונית או צוואר הרחם, עלולה לגרום לפרוקטיטיס קרינתי.
3. תרופות: שימוש באנטיביוטיקה מסוימת עלול לשנות את מאזן החיידקים במעי ולהוביל לפרוקטיטיס ולקוליטיס וכן טיפול בתרופות כימותרפיות.
גורמי סיכון לפרוקטיטיס, ובעיקר לפרוקטיטיס כרונית, הן מחלות דלקתיות של המעי (Inflammatory Bowel Disease- IBD). אלו מחלות אימוניות, הנגרמות מפעילות דלקתית מוגברת של מערכת החיסון במעי המביאה לדלקת כרונית של המעי ולעיתים של איברים נוספים המעורבים במחלה. שתי המחלות העיקריות תחת ההגדרה של מחלות מעי דלקתיות הן מחלת קרוהן (Crohn's Disease) וקוליטיס כיבית (Ulcerative Colitis) .
מבניהן קוליטיס כיבית היא המאופיינת יותר במעורבות הרקטום. הדלקת בקוליטיס כיבית היא רציפה, כלומר, היא מתפשטת באופן אחיד מהרקטום ועולה כלפי מעלה לאורך המעי הגס. אם היא מוגבלת לרקטום אנו מכנים אותה Ulcerative proctitis אם היא מערבת את המעי השמאלי נקרא לה left sided colitis, ואם מערבת את כל המעי הגס נכנה אותה pancolitis. (ציור).
גם מחלת קרוהן יכולה לערב את הרקטום (פחות נפוץ) אך היא מלווה בדלקת במעי הגס שאינה רציפה, וכן מערבת חלקים אחרים ממערכת העיכול בעיקר המעי הדק ואף הקיבה. היא גם מאופיינת בדלקת עמוקה שאינה אופיינית לקוליטיס כיבית המערבת את הרירית בלבד.

פרוקטיטיס תסמינים

תסמיני פרוקטיטיס עשויים להשתנות בהתאם לחומרת הדלקת ולגורם המחלה, אך התסמינים השכיחים כוללים:
1. תחושת דחיפות ותכיפות מתמשכת ללכת לשירותים ולהתרוקן (טנזמוס), גם כשאין צורך אמיתי בכך.
2. שלשול, לעיתים מלווה בריר או דם בצואה.
3. ייתכן דם טרי בצואה או על נייר הטואלט לאחר יציאה.
4. הפרשה של ריר או מוגלה מהפי הטבעת וכן כאב ברקטום או תחושת אי נוחות, במיוחד במהלך פעולת המעיים.

פרוקטיטיס טיפול

הטיפול בפרוקטיטיס הנגרם על ידי קוליטיס כיבית מתמקד בשליטה על הדלקת, הקלה על התסמינים ומניעת התפרצויות עתידיות. הטיפול משתנה בהתאם לחומרת המחלה ולתסמינים הספציפיים של המטופל. ברוב החולים ניתן לטפל בתרופות אנטי דלקתיות ממשפחת האמינוסליצילטים (5-ASA) הנתנות באופן מקומי (נרות), ולעיתים נוסיף טיפול פומי בתרופות אלו. אם המחלה לא מבריאה תחת טיפול זה נשקול מעבר לטיפולים מתקדמים בקוליטיס כיבית (טיפול אימונומודולטורי/ ביולוגי/ מולקולות קטנות)