מחלות מעי דלקתיות, בהן קרוהן וקוליטיס כיבית, מתאפיינות בתקופות של התלקחות וביניהן תקופות של הפוגה. אחת השאלות המרכזיות שמטרידות רבים מהמטופלים היא מה כדאי לאכול בזמן התלקחות.

 

חשוב לציין שהמגוון הרחב של ביטויי המחלה והשונות של פעילות הדלקת לאורך זמן, מצריכים התאמה תזונתית אישית לכל מטופל בהתאם למצבו. נכון להיום, אין המלצות גורפות ואחידות באשר לדפוס תזונה מסויים המתאים לכלל המטופלים עם מחלות מעי דלקתיות. מזונות שמתקבלים היטב אצל מטופל אחד לא יתקבלו בהכרח אצל מטופל אחר. יתרה מזאת, מזונות שמתקבלים בתקופה של הפוגה, יתכן שלא יתקבלו במצבי התלקחות.

 

 

מזון רפואי

אחד הטיפולים שהוכח כיעיל בילדים עם מחלת קרוהן פעילה, ולאחרונה הצטברו עדויות על הצלחתו גם בקרב מבוגרים, הוא טיפול תזונתי באמצעות פורמולת מזון בלעדית - שתייה של פורמולת מזון רפואי בלבד, ללא כל מזון נוסף למשך שישה עד שמונה שבועות. טיפול זה הוכח כמשרה הפוגה קלינית מהירה ואף מוביל לריפוי רירית המעי. בקוליטיס כיבית לעומת זאת, אין עדות שהתערבות תזונתית כזו יעילה.

 

דיאטות מיוחדות

היעילות של טיפול תזונתי באמצעות פורמולת מזון בחולים עם מחלת קרוהן פעילה הובילה מטפלים וחוקרים לחפש אחר דיאטות שונות שיחקו את ההצלחה. דיאטות אלה מגבילות את הצריכה של מזונות שונים ומאפשרות צריכת מספר מוגבל של מזונות.

 

דוגמאות שפורסמו לאחרונה כוללות את דיאטת הפחמימות הספציפיות, דיאטת Crohn's Disease Exclusion Diet או בקיצור CDED, דיאטה אנטי דלקתית - Inflammatory Bowel Disease Anti-Inflammatory Diet המכונה בקיצור IBD-AID, דיאטה חצי צמחונית ועוד. הדיאטות הללו שונות מעט בהרכבן, אך המשותף לרובן הוא הוצאה מהתפריט של מזון מהיר, מעובד ותעשייתי. בחלק מהדיאטות הללו ממליצים על הוצאה של פחמימות מסוגים שונים ומוצרי חלב מהתפריט ובמרביתן ישנו שילוב של מזונות בסיסיים כגון פירות וירקות בצורות הכנה שונות. חשוב לשים לב כי בדיאטות מסוימות יש המלצה להימנע ממרכיבי מזון חיוניים וחשובים, וזו אחת הסיבות לכך שאין להתחיל דיאטה מכל סוג ללא ייעוץ וליווי צמוד של דיאטנית מומחית בתחום.

 

עד כמה הדיאטות הללו יעילות? במרבית הפרסומים מדובר במדגמים קטנים ואין עדיין המלצות גורפות לאימוץ דיאטה מסויימת במחלת מעי פעילה, למעט טיפול תזונתי באמצעות פורמולת מזון בלעדית שהוכיחה את יעילותה בחולי קרוהן. עם זאת אין ספק שהמחקר בתחום תופס תאוצה.

 

טיפול העתיד: שינוי אוכלוסיית החיידקים במעי

אחד המנגנונים המעניינים שבהם תזונה יכולה להתערב במהלך המחלה, הוא דרך שינוי אוכלוסיית חיידקי המעי. תזונה מערבית יכולה להפר את האיזון התקין המתקיים בין סוגים שונים של חיידקים החיים במעי שלנו ולעודד גדילה של חיידקים שנקשרו למחלת מעי דלקתית פעילה.

 

כמו כן, לאחרונה פורסמו מאמרים המראים כי צריכת חומרים משמרים, מייצבים וממתיקים מלאכותיים עשויה להשפיע על הרכב חיידקי המעי ועל חדירות המעי במודלים שונים. חוקרים סבורים כי בעתיד יתכן כי שינוי אוכלוסיית החיידקים במעי על-ידי שינוי תזונתי, יוכל להוות אמצעי טיפולי נוסף לטיפול בהתלקחויות ולשימור הפוגה במחלות מעי דלקתיות.

 

תזונה נכונה במהלך התקף

לאכול מספיק ובמנות קטנות - מטרה חשובה בעת התלקחות, מעבר להפחתת דלקת ותסמינים, היא שמירה על מצב תזונתי תקין ומניעת תת תזונה. לכן, חשוב לוודא שהתזונה מלאה ומספקת, גם אם מקפידים על דיאטה מוגבלת. במידה ולא, חשוב להשלים בעזרת מזון רפואי ו/או תוספי תזונה בהמלצת גורם מוסמך. חשוב לפזר את הארוחות, לאכול במנות קטנות וללעוס היטב את המזון.

 

מזון רפואי - מזון רפואי בצורת פורמולה לשתייה יכול להוות תחליף מצויין לארוחה או כתוספת בארוחות הביניים ובדרך כלל נסבל יותר בתקופה של התקף. מגוון הפורמולות הקיימות היום בשוק רחב, בהן אנשור פלוס, מודולן, נוטרן, פדיאשור, פפטמן, אליטרק, ויטל, מוצרים של חברות איזיליין והדסה ועוד. הפורמולות שונות בהרכב התזונתי, בריכוז, בטעם ובמחיר ומומלץ להיוועץ בדיאטנית על מנת להתאים את הפורמולה הרצויה. ככלל, אין עדות שפורמולה אחת עדיפה על השנייה בהשראת רגיעה.

 

נוזלים - בהתלקחות המלווה בריבוי יציאות ישנו איבוד רב של נוזלים ולכן חשוב להשלימם. מומלץ להרבות בשתיית מים. ניתן לשלב גם חליטות צמחים. קפאין המצוי בתה ובקפה הוא בעל פוטנציאל גירוי תנועתיות המעי ולא יתאים במצבי התקף לחלק מהמטופלים, כך גם מיצים ממותקים ומשקאות מוגזים. מרקים הם דרך מצוינת להשלים נוזלים ומלחים שהגוף מאבד בזמן יציאות מרובות ושלשולים. ניתן לשלב מרק צח או מרקים טחונים. בקיץ ניתן להכין מרקים קרים.

 

ירקות - ירקות מכילים סיבים תזונתיים המצויים במיוחד בקליפה. בחולה הסובל מהתקף, כאשר ידוע על היצרויות לאורך המעי, יש להגביל את כמות הסיבים התזונתיים הבלתי מסיסים מחשש לחסימת מעי. עם זאת, ניתן לצרוך ירקות קלופים כשאלה מבושלים, אפויים או מאודים. קישואים, גזר, דלעת ודלורית בדרך כלל מתקבלים היטב אצל רוב המטופלים.

 

פירות - גם פירות מכילים סיבים תזונתיים. עם זאת, ניתן לצרוך פירות בהתקף בצורה של מיצים טריים מסוננים, מחית או שייק פירות ופירות אפויים או מבושלים כשהם קלופים וללא גרגירים. אם אתם סובלים ממרכיב של מעי רגיש, בחרו בפירות בעלי תכולת פרוקטוז נמוכה. שוב, מומלץ להתייעץ עם מומחה כדי להתאים את המזונות שמתאימים לכם באופן אישי.

 

חלבונים - עוף, דגים, טופו וביצים יהוו מקורות טובים לחלבון שבדרך כלל נסבלים היטב. מומלץ להסיר חלקים של עור ושומן ולהעדיף בישול, אפייה או אידוי ולא טיגון. רצוי להימנע מבשר בקר שמן.

 

פחמימות - תפוחי אדמה ובטטות בצורתם הקלופה, יכולים לשמש כתוספת פחמימתית. אפשר גם לצרוך אותם כפירה. גם אורז לבן יכול להוות פחמימה טובה. שימו לב - בהתלקחות ובמטופלים עם היצרויות לאורך המעי, דגנים מלאים אינם מומלצים.

 

שומן - ניתן לצרוך שומן במידה, ומומלץ להעדיף אבוקדו, טחינה, שמן זית, חמאת בוטנים טבעית וממרחי אגוזים כגון ממרח שקדים או קשיו. רצוי להימנע ממזון עם תכולת שומן גבוהה, כולל מטוגנים ובשר בקר שמן.

 

תיבול - ניתן לתבל את המזון באמצעות תבלינים טריים או טחונים מבודדים ולא כתערובות או ברטבים תעשייתיים. באופן כללי במהלך התקף לא מומלץ לצרוך מזון חריף או מתובל מידי.

 

רפרנסים:

* ליהי גודני היא דיאטנית קלינית ביחידה לחולים במחלות מעי דלקתיות באיכילוב, דוקטורנטית בחוג לאפידמיולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, חברת פורום דיאטניות גסטרו בעמותת עתיד ומנהלת בקהילת קרוהן וקוליטיס באתר כמוני. יחד עם הדיאטנית רונית דדוש מבית החולים שערי צדק, ליהי סיפקה ייעוץ תזונתי לשף עומר מילר לקראת ספר מתכונים המותאם לחולים עם מחלות מעי דלקתיות – פרויקט אותו מוביל פרופ' דן טרנר, מנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים בשערי צדק.

 

 

מאמרים נוספים:

שיתוף

שאלות נפוצות

כן נכון ולא נכון. התגובות הינן שונות ממטופל למטופל – ההתאמה האישית צריכה להיעשות בתוך עולם מושכל של מאכלים מסוימים והבנה מעמיקה את משמעות התזונה במחלות אלה. נכון שיש חולים שמשתפרים מאוד עם דיאטות טבעוניות ולאחרים דווקא דיאטת פחמימות מרגיעה את הבטן. יחד עם זאת, יש כללים שנכונים לכולם, כמו הימנעות ממזון מתועש ומעובד (חטיפים, מזון קפוא מוכן, עוגות וממתקים, משקאות קלים ומוגזים וכד'), אכילה מסודרת עפ"י תחושות הרעב והשובע, הכנת מזון ביתי ועוד.

אי סבילות ללקטוז (סוכר החלב) שכיחה בקרב חולים במחלות מעי דלקתיות ובמיוחד במצבים של דלקת פעילה וריבוי יציאות, לכן במצבים מסוימים יומלץ להפחית צריכת מוצרי חלב ניגר ולהעדיף מוצרי חלב דלי לקטוז או תחליפים כגון טחינה, טופו, ממרחי אגוזים. בחלק מהמצבים ניתן להיעזר בתוסף לקטאז ולעיתים יומלץ תיסוף בסידן וויטמין D על מנת לוודא צריכה מספקת ולהפחית סיכון לפגיעה בצפיפות העצם. במצבים בהם אין אי סבילות ללקטוז, אין המלצה להימנע ממוצרי חלב באופן גורף. כמו כן, מוצרי חלב מותססים כגון יוגורט יכולים לתרום לשגשוג חיידקים ידידותיים במעי. באופן כללי מומלץ להעדיף מוצרים ללא תוספת סוכר, ללא חומרים מתחלבים וללא חומרים משמרים.

קודם כל יש לוודא שזהו לא מצב חריף שמסמן חסימת מעיים. בחילה מרמזת על תהליך של מחלת קרוהן פעילה, בקוליטיס הבחילות נדירות יותר. אז קודם כל – לבדוק את המצב ולנקוט בטיפול לאיזון הדלקת. ניתן לנקוט במספר אמצעים  כמו: ג'ינג'ר – טרי או מיובש, למצוץ או לחלוט ולשתות בזהירות. פלח לימון – למצוץ או לשים בתה. לאכול דברים יבשים, כמו צנים או קרקר. להימנע מאוכל מטוגן  ושמן.  להקפיד על ארוחות קטנות ותכופות, להשתדל שלא לאכול מאוחר בלילה. יש לא מעט תרופות כיום שניתן ליטול, כמובן – בהתייעצות עם הרופא שלך.

 

יש תבלינים טריים שיש להם תרומה של מינרלים לגוף, יש כאלה שיש להם השפעה קלה של צמחי מרפא (כמון, למשל, מוריד את הגאזים שאחרי אכילת קיטניות) יחד עם זאת, מעי מודלק וחולה יעדיף מזון "נקי" מתיבול כלשהו.

חולי מעיים יתקשו למצוא אוכל מתאים במסעדות ובתי קפה. לרוב אלה מאכלים שמכילים תוספות מלאכותיות כמו אבקות מרק ורטבים מוכנים, כמו כן האוכל במסעדות מתובל יתר על המידה ו/או מטוגן. אם בכל זאת חייבים לאכול בחוץ, אפשר להזמין דג אפוי, תפוח אדמה אפוי, פרגית או סטייק עוף "על הגריל". אפשר גם לבקש מיץ גזר וחליטות צמחים.

פירות וירקות מכילים הרבה סיבים, מסיסים ולא מסיסים. כאשר יש עומס של סיבים, במיוחד הסיבים הארוכים יותר, הם עלולים להצטבר במקום המוצר וליצור חסימה. זו הסיבה שיש להיזהר באכילת סיבים. יחד עם זאת, אם לא ניתנה הנחיה על ידי הרופא להימנע מאכילת פירות וירקות אין צורך להימנע מהם – ניתן לאכול פירות מקולפים, כמו אגסים ותפוחים, פירות עם ריכוז גבוה של סיבים מסיסים כמו בננות ופפאיה, ירקות עדינים כמו מלפפון, ירקות מאודים כמו דלעת (אלה אם כן ניתנה הנחיה ברורה להימנע מכך). מומלץ להכין מיצי ירקות ופירות בבית.

חסימת מעיים יכולה להיגרם כאשר יש היצרות משמעותית של חלל המעי הדק, בו יכולות להצטבר שאריות מזון כמו סיבים תזונתיים, בעיקר מסוג הסיבים הארוכים, לדוגמא סלרי, אבטיח, אפרסמון, סיבים ארוכים בבטטה ועוד. סיבים אלה עלולים ליצור חסימה המכונה פיטובזואר. מסיבים קצרים יותר כמו שיש בדגנים מלאים ופירות וירקות אחרים, אפשר מקולפים, אין צורך להימנע. יחד עם זאת חשוב מאוד להקפיד על לעיסה טובה, על ארוחות קטנות, לאכול בשימת לב. במקרה של חסימה מרגישים כאב חד מאוד, בחילה עד הקאה, היעדר מוחלט של יציאות. מה לעשות: להימנע מאכילה, לנוח. חשוב - להתייעץ עם הרופא המטפל או/ו לפנות למיון.

לאחרונה התפרסמו מחקרים חדשים המצביעים על קשר ברור בין תזונה לבין התפתחות והחמרה של מחלת קרוהן. בנוסף, המחקרים על השפעת חיידקי המעיים על IBD גם שופכים אור חדש על הנושא. מרבית הרופאים כבר ממליצים על קבלת ייעוץ והכוונה מקצועיים ע"י דיאטנים מקצועיים.

תלוי איזה סיבים, תלוי באיזה שלב של מחלה (עם/בלי שלשול). אנחנו מחלקים את הסיבים למסיסים ובלתי מסיסים. הסיבים המסיסים נמצאים בגוף הפירות, כמו בננה, תפוח, מנגו, מלון, וגם בירקות מסויימים כמו מלפפון, עגבניה מקולפת, כמו כן בדגנים מקולפים. אלה הם סיבים המתאימים למצבי שלשול, במינון המותאם כמובן. הסיבים הבלתי מסיסים נמצאים בקליפות של פירות וירקות, בקליפות של הדגנים והם קשים יותר לעיכול. ניתן לאכול אותם כשנמצאים ברמיסיה והעיכול תקין.

כל קמח לבן לא מכיל דבר פרט לעמילן, מעט חלבון, שהוא גלוטן בעיקר. הוא כמעט נטול ויטמינים ומינרלים שנמצאים בקמח מלא, וכנ"ל לגבי הסיבים התזונתיים. בדגן מלא יש גם נבט, העשיר מאוד בשמן צמחי עם חומצות שומן חיוניות, ויטמינים ומינרלים רבים, כמו ויטמין E, ויטמיני B ועוד. במצב של דלקת פעילה כשיש שלשול או היצרות המעי וסכנת חסימה, מקובל להמליץ על צריכת לחם לבן ומוצרי מאפה מקמח חיטה לבן. אנחנו יודעים כיום שחולים רבים סובלים מרגישות לגלוטן שאינה צליאק, בייחוד רגישות לחיטה , לכן מומלץ להתנסות בקמחים אחרים כמו כוסמין, שיפון, קמח אורז. במצב של רמיסיה מתקדמים לדגנים מלאים, בהדרגה.

נפריד: טיגון קל אשר נעשה, בשמן מכבישה קרה – הינו סביר.

טיגון עמוק, בייחוד טיגון תעשייתי (כמו פלאפל, שווארמה שמתחממים במשך שעות ארוכות) – הינו מזיק ביותר. הסבר: במהלך חימום של שמן נוצרים בו חומרים בעלי השפעה מעודדת דלקת, מעלה סיכון לתהליכים דלקתיים, לסתימת עורקים, סיכון לתהליכים סרטניים ומקשה על העיכול. אלה הם הרדיקלים החופשיים. כמה שהשמן מחומם יותר זמן ולטמפ' גבוהות יותר – כך יש בו יותר רדיקלים חופשיים ועולה הסיכון לדלקתיות יתר.


ישנם מצבים של תת ספיגת שומן. האילאום הסופי אחראי על ספיגת מלחי מרה המשתתפים בתהליך ספיגת השומן במעי. במצבים של דלקת פעילה באזור זה או לאחר כריתה ניתוחית של חלק זה לעיתים מתפתח מצב זמני של תת ספיגת שומן שבא לידי ביטוי בריבוי יציאות וצואה שומנית. במצבים אלו מומלץ להימנע ממזון מטוגן. ניתן לצרוך שומן, אך בכמויות קטנות לאורך היום.

המידע מועבר מטעם חברת טקדה ישראל בע"מ

גולש/ת יקר/ה המידע והתכנים באתר נועדו להרחיב את הדעת ולשמש כמידע כללי בלבד. תכנים אלו אינם מהווים חוות דעת, עצה מקצועית או תחליף להיוועצות ישירה עם איש מקצוע מתאים באשר לטיפול הנדרש ואינם המלצה לנטילת תרופה כזו או אחרת.

IL/EYV/1216/0093