מחלות מעי דלקתיות (מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית) הן מחלות מעיים כרוניות ששכיחותן עולה בשנים האחרונות בעולם המערבי ובמדינות מתפתחות המסגלות לעצמן אורח חיים מערבי ותזונה מערבית. למרות שבספרות המקצועית תוארו למעלה מ-200 גנים הקשורים במחלות מעי דלקתיות, תרומתו של המרכיב הגנטי הנה מוגבלת והמרכיב העיקרי במחלות אלו הנו המרכיב הסביבתי. המנגנון הדלקתי במחלות מעי דלקתיות בו מערכת החיסון תוקפת בצורה שאינה מבוקרת מרכיבים חיידקיים/פטרייתיים במעי אינו ברור לחלוטין אך יש מספר השפעות אפשריות של רכיבי תזונה בתהליך כגון השפעה על חדירות המעי, השפעה על הרכב המיקרוביום (אוכלוסיית המיקרואורגניזמים המתקיימת בגופנו), השפעה ישירה על תאי מערכת החיסון ועוד. יש לציין כי במרבית המחקרים נעשה שימוש במודלים של חיות מעבדה ולא תמיד ניתן להכליל את הממצאים לבני אדם. נכון להיום לא קיים דפוס תזונה מסוים המתאים לכל החולים במחלות מעי דלקתיות ולעומת מחלת קרוהן בה נמצא כי טיפול תזונתי מסוג הזנה אנטרלית בלעדית (הזנה בפורמולות מזון רפואי נוזליות ללא כל מזון מוצק) הנו יעיל להשגת הפוגה בחולים עם מחלה פעילה, טיפול זה אינו נמצא יעיל להשגת הפוגה בחולים בקוליטיס כיבית.

מחקרים על קוליטיס כיבית ותזונה

ישנם מספר מחקרים בבני אדם בהם חקרו השפעה של דפוס תזונה מסוים בחולים עם קוליטיס כיבית.


תזונה חצי צמחונית- דיאטה זו נחקרה ביפן והיא כוללת צריכה יומית של אורז מלא, מרק מיסו, ירקות ופירות, ירקות מוחמצים, קטניות, תפוחי אדמה, ביצים ויוגורט, צריכה שבועית של חלב, אצות ומזונות נוספים מהצומח, צריכת מנת דג אחת לשבוע וצריכת מנת בשר אחת לשבועיים. במחקר שעקב אחרי 60 חולים בקוליטיס כיבית ששוחררו מבית החולים וקיבלו הנחיות לתזונה חצי צמחונית נמצא כי שיעורי ההתלקחות החוזרת היו נמוכים בהשוואה לאלו המדווחים בספרות.

 

דיאטת הפחמימות המיוחדות- דיאטה זו מבוססת על שינוי הרכב הפחמימות בתזונה, הפחתת סוכרים מסוג דו ורב סוכרים וצריכה של חד סוכרים בלבד מתוך הנחה כי בזמן דלקת ישנה תת ספיגת סוכרים במעי, הסוכרים שאינם נספגים מותססים ע"י חיידקים במעי וכתוצאה מכך מופרשים מתווכי דלקת ומגבירים את התהליך הדלקתי. בדיאטה זו מתאפשרת צריכת מזונות כגון בשר, דגים, ביצים, פירות וירקות, יוגורט בהכנה ביתית ולא מתאפשרת צריכת דגנים כגון לחמים, פסטה, אורז, תפוח אדמה, חלב ניגר וגבינות המכילות לקטוז. במחקר רטרוספקטיבי שעקב אחרי 26 ילדים עם מחלות מעי דלקתיות, ביניהם 6 עם קוליטיס כיבית, נמצא כי במעקב של 6 חודשים בהם הקפידו על הדיאטה דווח על ירידה במדדים קליניים. דיאטות נוספות הכוללות חלק מהעקרונות של הפחתת סוגים מסויימים של פחמימות כגון הדיאטה האנטי דלקתית גם קשורות בשיפור קליני.

 

דיאטת פליאו (הפרוטוקול האוטואימוני)- דיאטה זו היא נגזרת של דיאטת הפליאו ובשלב הראשון מבוססת על הימנעות מצריכת דגנים, קטניות, מוצרי חלב, ביצים, קפה, אלכוהול, אגוזים, זרעים, סוכר, שמנים מסוימים ומזונות המכילים תוספי מזון. במחקר שעקב אחר 15 נבדקים עם מחלות מעי דלקתיות שאכלו לפי עקרונות הדיאטה, נמצאה ירידה מובהקת במדדים קליניים ונטייה לא מובהקת לירידה במדדי דלקת.

 

דיאטת אלמינציה ע"ב נוגדני (IgG) למזונות- דיאטה זו מבוססת על הוצאת מזונות אשר נמצאו נוגדנים עבורם בבדיקת דם. במחקר שכלל 97 חולים בקוליטיס כיבית אשר הוקצו באופן רנדומלי לדיאטת אלמינציה ע"ב נוגדנים לעומת דיאטה ביקורת (הנחיות לתזונה בריאה) נמצא כי בקבוצת ההתערבות היו מדדים קליניים נמוכים יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת לאחר מעקב של 6 חודשים7.

 

לאור העובדה שמדובר במחקרים קטנים, שרובם אינם מבוקרים ושברובם לא הוערכו מדדי דלקת ומדדים אנדוסקופים, לא ניתן להצביע על דיאטה מסוימת שהוכחה כיעילה לחולים בקוליטיס כיבית להשגת הפוגה או שימורה. יש לציין כי במרבית המחקרים הדיאטה ניתנה כתוספת לתרופות ולא במקום. עם זאת, בבחינת הדיאטות שהוצגו, על אף השוני הגדול בהרכבן ניתן למצוא קווי דמיון הכוללים צריכה יומית של ירקות ופירות והפחתת צריכת מזון מעובד ומתועש ואת עקרונות אלו כדאי ומומלץ ליישם.

 

תזונה בזמן התלקחות של המעי הגס

התזונה בזמן התלקחות שונה מתזונה בזמן הפוגה ורגיעה של המחלה. בזמן התלקחות התזונה יותר מצומצמת כיון שהחולים חווים לרוב תסמינים כגון ריבוי יציאות, לעיתים מלוות בריר ודם, כאבי בטן וחולשה. קוליטיס כיבית ממוקמת לאורך המעי הגס. תפקידו של המעי הגס הוא לספוג מים ומלחים ובזמן התלקחות של המחלה המעי הגס אינו מתפקד במלואו ולכן מומלץ להתאים את התזונה:

  1. בשלב זה חשוב לצרוך הרבה נוזלים (מים, חליטות, מרקים) על מנת למנוע התייבשות.
  2. סיבים תזונתיים בלתי מסיסים (הקיימים בירקות ופירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים וזרעים) מעודדים את תנועתיות מערכת העיכול ולכן במצבים של התלקחות מומלץ להפחיתם ע"י צריכת ירקות ופירות קלופים ומבושלים/מאודים/אפויים, העדפת דגנים לא מלאים (לדוג' אורז לבן במקום אורז מלא), החלפת אגוזים שלמים בממרחי אגוזים ועוד.
  3. חשוב להקפיד על צריכה מספקת של חלבון (ביצים, דגים, עוף, בשר רזה, טופו) היות ובזמן התלקחות ישנו איבוד חלבון דרך מערכת העיכול וחלק מהחולים אף מפתחים בצקות.
  4. בחלק מהחולים מתפתחת אי סבילות ללקטוז היות וכמות הלקטאז (האנזים המפרק את הלקטוז סוכר החלב) יורדת בזמן שלשולים ולכן תיתכן הטבה בהפחתת מוצרי חלב המכילים לקטוז בזמן התלקחות.
  5. חולים שונים מגיבים באופן שונה למזונות השונים אך רבים מדווחים על החמרת תסמינים בצריכת מזונות כגון מזונות חריפים, מטוגנים, מתובלים, משקאות כגון קפה או משקאות מוגזים. התגובה למזונות כאלה ואחרים עשויה להשתנות אצל חולה מסוים בהתאם לשלב המחלה.

תזונה בזמן רגיעה

לאחר שהמחלה בשליטה ובהפוגה ניתן וחשוב לחזור בהדרגה לתזונה מלאה ומגוונת. רצוי להוסיף מזון חדש אחת ליומיים, דרך זו מסייעת בזיהוי מזונות המעוררים תסמינים. בזמן הפוגה נרצה לעודד תזונה עשירה ומגוונת הכוללת מקורות רבים לסיבים תזונתיים כגון ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות ואגוזים. סיבים תזונתיים מעודדים שגשוג של החיידקים הטובים במעי. בנוסף מומלץ לצרוך מקורות לחלבון, יוגורט, שמנים כגון שמן זית, אבוקדו, טחינה ועוד. לפי הנחיות הארגון האירופי לתזונה אין דפוס אכילה אחד המוכח לשימור הפוגה בקוליטיס כיבית, אך רצוי לשקול אימוץ תזונה בריאה כדוגמת הדיאטה הים תיכונית העשירה בסיבים ממקורות של פירות וירקות.

חשוב לזכור שתזונה דלה ומצומצמת אינה מומלצת לאורך זמן מחשש להיווצרות חסרים תזונתיים. מומלץ כי שינוי תזונתי יהיה בליווי דיאטן/נית המהווים חלק מצוות רב תחומי המטפל בחולים במחלות מעי דלקתיות. ייעוץ תזונתי יכול לסייע בהתאמת תזונה באופן אישי בהתאם לשלב המחלה, סוגה והיקפה כמו גם מצבו התזונתי של המטופל, חסרים תזונתיים, תסמינים והעדפות. ייעוץ תזונתי מסייע לא רק בבחירת המזונות אלא גם בלימוד דרך וצורת האכילה שמתאימה למטופל במטרה להגיע לתזונה בריאה מלאה ומגוונת שבסופו של דבר גם טעימה ומהנה.

 

מאמרים נוספים:

שיתוף

שאלות נפוצות

כן נכון ולא נכון. התגובות הינן שונות ממטופל למטופל – ההתאמה האישית צריכה להיעשות בתוך עולם מושכל של מאכלים מסוימים והבנה מעמיקה את משמעות התזונה במחלות אלה. נכון שיש חולים שמשתפרים מאוד עם דיאטות טבעוניות ולאחרים דווקא דיאטת פחמימות מרגיעה את הבטן. יחד עם זאת, יש כללים שנכונים לכולם, כמו הימנעות ממזון מתועש ומעובד (חטיפים, מזון קפוא מוכן, עוגות וממתקים, משקאות קלים ומוגזים וכד'), אכילה מסודרת עפ"י תחושות הרעב והשובע, הכנת מזון ביתי ועוד.

אי סבילות ללקטוז (סוכר החלב) שכיחה בקרב חולים במחלות מעי דלקתיות ובמיוחד במצבים של דלקת פעילה וריבוי יציאות, לכן במצבים מסוימים יומלץ להפחית צריכת מוצרי חלב ניגר ולהעדיף מוצרי חלב דלי לקטוז או תחליפים כגון טחינה, טופו, ממרחי אגוזים. בחלק מהמצבים ניתן להיעזר בתוסף לקטאז ולעיתים יומלץ תיסוף בסידן וויטמין D על מנת לוודא צריכה מספקת ולהפחית סיכון לפגיעה בצפיפות העצם. במצבים בהם אין אי סבילות ללקטוז, אין המלצה להימנע ממוצרי חלב באופן גורף. כמו כן, מוצרי חלב מותססים כגון יוגורט יכולים לתרום לשגשוג חיידקים ידידותיים במעי. באופן כללי מומלץ להעדיף מוצרים ללא תוספת סוכר, ללא חומרים מתחלבים וללא חומרים משמרים.

קודם כל יש לוודא שזהו לא מצב חריף שמסמן חסימת מעיים. בחילה מרמזת על תהליך של מחלת קרוהן פעילה, בקוליטיס הבחילות נדירות יותר. אז קודם כל – לבדוק את המצב ולנקוט בטיפול לאיזון הדלקת. ניתן לנקוט במספר אמצעים  כמו: ג'ינג'ר – טרי או מיובש, למצוץ או לחלוט ולשתות בזהירות. פלח לימון – למצוץ או לשים בתה. לאכול דברים יבשים, כמו צנים או קרקר. להימנע מאוכל מטוגן  ושמן.  להקפיד על ארוחות קטנות ותכופות, להשתדל שלא לאכול מאוחר בלילה. יש לא מעט תרופות כיום שניתן ליטול, כמובן – בהתייעצות עם הרופא שלך.

 

יש תבלינים טריים שיש להם תרומה של מינרלים לגוף, יש כאלה שיש להם השפעה קלה של צמחי מרפא (כמון, למשל, מוריד את הגאזים שאחרי אכילת קיטניות) יחד עם זאת, מעי מודלק וחולה יעדיף מזון "נקי" מתיבול כלשהו.

חולי מעיים יתקשו למצוא אוכל מתאים במסעדות ובתי קפה. לרוב אלה מאכלים שמכילים תוספות מלאכותיות כמו אבקות מרק ורטבים מוכנים, כמו כן האוכל במסעדות מתובל יתר על המידה ו/או מטוגן. אם בכל זאת חייבים לאכול בחוץ, אפשר להזמין דג אפוי, תפוח אדמה אפוי, פרגית או סטייק עוף "על הגריל". אפשר גם לבקש מיץ גזר וחליטות צמחים.

פירות וירקות מכילים הרבה סיבים, מסיסים ולא מסיסים. כאשר יש עומס של סיבים, במיוחד הסיבים הארוכים יותר, הם עלולים להצטבר במקום המוצר וליצור חסימה. זו הסיבה שיש להיזהר באכילת סיבים. יחד עם זאת, אם לא ניתנה הנחיה על ידי הרופא להימנע מאכילת פירות וירקות אין צורך להימנע מהם – ניתן לאכול פירות מקולפים, כמו אגסים ותפוחים, פירות עם ריכוז גבוה של סיבים מסיסים כמו בננות ופפאיה, ירקות עדינים כמו מלפפון, ירקות מאודים כמו דלעת (אלה אם כן ניתנה הנחיה ברורה להימנע מכך). מומלץ להכין מיצי ירקות ופירות בבית.

חסימת מעיים יכולה להיגרם כאשר יש היצרות משמעותית של חלל המעי הדק, בו יכולות להצטבר שאריות מזון כמו סיבים תזונתיים, בעיקר מסוג הסיבים הארוכים, לדוגמא סלרי, אבטיח, אפרסמון, סיבים ארוכים בבטטה ועוד. סיבים אלה עלולים ליצור חסימה המכונה פיטובזואר. מסיבים קצרים יותר כמו שיש בדגנים מלאים ופירות וירקות אחרים, אפשר מקולפים, אין צורך להימנע. יחד עם זאת חשוב מאוד להקפיד על לעיסה טובה, על ארוחות קטנות, לאכול בשימת לב. במקרה של חסימה מרגישים כאב חד מאוד, בחילה עד הקאה, היעדר מוחלט של יציאות. מה לעשות: להימנע מאכילה, לנוח. חשוב - להתייעץ עם הרופא המטפל או/ו לפנות למיון.

לאחרונה התפרסמו מחקרים חדשים המצביעים על קשר ברור בין תזונה לבין התפתחות והחמרה של מחלת קרוהן. בנוסף, המחקרים על השפעת חיידקי המעיים על IBD גם שופכים אור חדש על הנושא. מרבית הרופאים כבר ממליצים על קבלת ייעוץ והכוונה מקצועיים ע"י דיאטנים מקצועיים.

תלוי איזה סיבים, תלוי באיזה שלב של מחלה (עם/בלי שלשול). אנחנו מחלקים את הסיבים למסיסים ובלתי מסיסים. הסיבים המסיסים נמצאים בגוף הפירות, כמו בננה, תפוח, מנגו, מלון, וגם בירקות מסויימים כמו מלפפון, עגבניה מקולפת, כמו כן בדגנים מקולפים. אלה הם סיבים המתאימים למצבי שלשול, במינון המותאם כמובן. הסיבים הבלתי מסיסים נמצאים בקליפות של פירות וירקות, בקליפות של הדגנים והם קשים יותר לעיכול. ניתן לאכול אותם כשנמצאים ברמיסיה והעיכול תקין.

כל קמח לבן לא מכיל דבר פרט לעמילן, מעט חלבון, שהוא גלוטן בעיקר. הוא כמעט נטול ויטמינים ומינרלים שנמצאים בקמח מלא, וכנ"ל לגבי הסיבים התזונתיים. בדגן מלא יש גם נבט, העשיר מאוד בשמן צמחי עם חומצות שומן חיוניות, ויטמינים ומינרלים רבים, כמו ויטמין E, ויטמיני B ועוד. במצב של דלקת פעילה כשיש שלשול או היצרות המעי וסכנת חסימה, מקובל להמליץ על צריכת לחם לבן ומוצרי מאפה מקמח חיטה לבן. אנחנו יודעים כיום שחולים רבים סובלים מרגישות לגלוטן שאינה צליאק, בייחוד רגישות לחיטה , לכן מומלץ להתנסות בקמחים אחרים כמו כוסמין, שיפון, קמח אורז. במצב של רמיסיה מתקדמים לדגנים מלאים, בהדרגה.

נפריד: טיגון קל אשר נעשה, בשמן מכבישה קרה – הינו סביר.

טיגון עמוק, בייחוד טיגון תעשייתי (כמו פלאפל, שווארמה שמתחממים במשך שעות ארוכות) – הינו מזיק ביותר. הסבר: במהלך חימום של שמן נוצרים בו חומרים בעלי השפעה מעודדת דלקת, מעלה סיכון לתהליכים דלקתיים, לסתימת עורקים, סיכון לתהליכים סרטניים ומקשה על העיכול. אלה הם הרדיקלים החופשיים. כמה שהשמן מחומם יותר זמן ולטמפ' גבוהות יותר – כך יש בו יותר רדיקלים חופשיים ועולה הסיכון לדלקתיות יתר.


ישנם מצבים של תת ספיגת שומן. האילאום הסופי אחראי על ספיגת מלחי מרה המשתתפים בתהליך ספיגת השומן במעי. במצבים של דלקת פעילה באזור זה או לאחר כריתה ניתוחית של חלק זה לעיתים מתפתח מצב זמני של תת ספיגת שומן שבא לידי ביטוי בריבוי יציאות וצואה שומנית. במצבים אלו מומלץ להימנע ממזון מטוגן. ניתן לצרוך שומן, אך בכמויות קטנות לאורך היום.

המידע מועבר מטעם חברת טקדה ישראל בע"מ

גולש/ת יקר/ה המידע והתכנים באתר נועדו להרחיב את הדעת ולשמש כמידע כללי בלבד. תכנים אלו אינם מהווים חוות דעת, עצה מקצועית או תחליף להיוועצות ישירה עם איש מקצוע מתאים באשר לטיפול הנדרש ואינם המלצה לנטילת תרופה כזו או אחרת.

IL/EYV/1216/0093