הכניסה לצוות הרפואי בלבד!
תזונה מותאמת לחולי קוליטיס כיבית
מחלות מעי דלקתיות (מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית) הן מחלות מעיים כרוניות ששכיחותן עולה בשנים האחרונות בעולם המערבי ובמדינות מתפתחות המסגלות לעצמן אורח חיים מערבי ותזונה מערבית. למרות שבספרות המקצועית תוארו למעלה מ-200 גנים הקשורים במחלות מעי דלקתיות, תרומתו של המרכיב הגנטי הנה מוגבלת והמרכיב העיקרי במחלות אלו הנו המרכיב הסביבתי. המנגנון הדלקתי במחלות מעי דלקתיות בו מערכת החיסון תוקפת בצורה שאינה מבוקרת מרכיבים חיידקיים/פטרייתיים במעי אינו ברור לחלוטין אך יש מספר השפעות אפשריות של רכיבי תזונה בתהליך כגון השפעה על חדירות המעי, השפעה על הרכב המיקרוביום (אוכלוסיית המיקרואורגניזמים המתקיימת בגופנו), השפעה ישירה על תאי מערכת החיסון ועוד. יש לציין כי במרבית המחקרים נעשה שימוש במודלים של חיות מעבדה ולא תמיד ניתן להכליל את הממצאים לבני אדם. נכון להיום לא קיים דפוס תזונה מסוים המתאים לכל החולים במחלות מעי דלקתיות ולעומת מחלת קרוהן בה נמצא כי טיפול תזונתי מסוג הזנה אנטרלית בלעדית (הזנה בפורמולות מזון רפואי נוזליות ללא כל מזון מוצק) הנו יעיל להשגת הפוגה בחולים עם מחלה פעילה, טיפול זה אינו נמצא יעיל להשגת הפוגה בחולים בקוליטיס כיבית.
מחקרים על קוליטיס כיבית ותזונה
ישנם מספר מחקרים בבני אדם בהם חקרו השפעה של דפוס תזונה מסוים בחולים עם קוליטיס כיבית.
תזונה חצי צמחונית- דיאטה זו נחקרה ביפן והיא כוללת צריכה יומית של אורז מלא, מרק מיסו, ירקות ופירות, ירקות מוחמצים, קטניות, תפוחי אדמה, ביצים ויוגורט, צריכה שבועית של חלב, אצות ומזונות נוספים מהצומח, צריכת מנת דג אחת לשבוע וצריכת מנת בשר אחת לשבועיים. במחקר שעקב אחרי 60 חולים בקוליטיס כיבית ששוחררו מבית החולים וקיבלו הנחיות לתזונה חצי צמחונית נמצא כי שיעורי ההתלקחות החוזרת היו נמוכים בהשוואה לאלו המדווחים בספרות.
דיאטת הפחמימות המיוחדות- דיאטה זו מבוססת על שינוי הרכב הפחמימות בתזונה, הפחתת סוכרים מסוג דו ורב סוכרים וצריכה של חד סוכרים בלבד מתוך הנחה כי בזמן דלקת ישנה תת ספיגת סוכרים במעי, הסוכרים שאינם נספגים מותססים ע"י חיידקים במעי וכתוצאה מכך מופרשים מתווכי דלקת ומגבירים את התהליך הדלקתי. בדיאטה זו מתאפשרת צריכת מזונות כגון בשר, דגים, ביצים, פירות וירקות, יוגורט בהכנה ביתית ולא מתאפשרת צריכת דגנים כגון לחמים, פסטה, אורז, תפוח אדמה, חלב ניגר וגבינות המכילות לקטוז. במחקר רטרוספקטיבי שעקב אחרי 26 ילדים עם מחלות מעי דלקתיות, ביניהם 6 עם קוליטיס כיבית, נמצא כי במעקב של 6 חודשים בהם הקפידו על הדיאטה דווח על ירידה במדדים קליניים. דיאטות נוספות הכוללות חלק מהעקרונות של הפחתת סוגים מסויימים של פחמימות כגון הדיאטה האנטי דלקתית גם קשורות בשיפור קליני.
דיאטת פליאו (הפרוטוקול האוטואימוני)- דיאטה זו היא נגזרת של דיאטת הפליאו ובשלב הראשון מבוססת על הימנעות מצריכת דגנים, קטניות, מוצרי חלב, ביצים, קפה, אלכוהול, אגוזים, זרעים, סוכר, שמנים מסוימים ומזונות המכילים תוספי מזון. במחקר שעקב אחר 15 נבדקים עם מחלות מעי דלקתיות שאכלו לפי עקרונות הדיאטה, נמצאה ירידה מובהקת במדדים קליניים ונטייה לא מובהקת לירידה במדדי דלקת.
דיאטת אלמינציה ע"ב נוגדני (IgG) למזונות- דיאטה זו מבוססת על הוצאת מזונות אשר נמצאו נוגדנים עבורם בבדיקת דם. במחקר שכלל 97 חולים בקוליטיס כיבית אשר הוקצו באופן רנדומלי לדיאטת אלמינציה ע"ב נוגדנים לעומת דיאטה ביקורת (הנחיות לתזונה בריאה) נמצא כי בקבוצת ההתערבות היו מדדים קליניים נמוכים יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת לאחר מעקב של 6 חודשים7.
לאור העובדה שמדובר במחקרים קטנים, שרובם אינם מבוקרים ושברובם לא הוערכו מדדי דלקת ומדדים אנדוסקופים, לא ניתן להצביע על דיאטה מסוימת שהוכחה כיעילה לחולים בקוליטיס כיבית להשגת הפוגה או שימורה. יש לציין כי במרבית המחקרים הדיאטה ניתנה כתוספת לתרופות ולא במקום. עם זאת, בבחינת הדיאטות שהוצגו, על אף השוני הגדול בהרכבן ניתן למצוא קווי דמיון הכוללים צריכה יומית של ירקות ופירות והפחתת צריכת מזון מעובד ומתועש ואת עקרונות אלו כדאי ומומלץ ליישם.
תזונה בזמן התלקחות של המעי הגס
התזונה בזמן התלקחות שונה מתזונה בזמן הפוגה ורגיעה של המחלה. בזמן התלקחות התזונה יותר מצומצמת כיון שהחולים חווים לרוב תסמינים כגון ריבוי יציאות, לעיתים מלוות בריר ודם, כאבי בטן וחולשה. קוליטיס כיבית ממוקמת לאורך המעי הגס. תפקידו של המעי הגס הוא לספוג מים ומלחים ובזמן התלקחות של המחלה המעי הגס אינו מתפקד במלואו ולכן מומלץ להתאים את התזונה:
- בשלב זה חשוב לצרוך הרבה נוזלים (מים, חליטות, מרקים) על מנת למנוע התייבשות.
- סיבים תזונתיים בלתי מסיסים (הקיימים בירקות ופירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים וזרעים) מעודדים את תנועתיות מערכת העיכול ולכן במצבים של התלקחות מומלץ להפחיתם ע"י צריכת ירקות ופירות קלופים ומבושלים/מאודים/אפויים, העדפת דגנים לא מלאים (לדוג' אורז לבן במקום אורז מלא), החלפת אגוזים שלמים בממרחי אגוזים ועוד.
- חשוב להקפיד על צריכה מספקת של חלבון (ביצים, דגים, עוף, בשר רזה, טופו) היות ובזמן התלקחות ישנו איבוד חלבון דרך מערכת העיכול וחלק מהחולים אף מפתחים בצקות.
- בחלק מהחולים מתפתחת אי סבילות ללקטוז היות וכמות הלקטאז (האנזים המפרק את הלקטוז סוכר החלב) יורדת בזמן שלשולים ולכן תיתכן הטבה בהפחתת מוצרי חלב המכילים לקטוז בזמן התלקחות.
- חולים שונים מגיבים באופן שונה למזונות השונים אך רבים מדווחים על החמרת תסמינים בצריכת מזונות כגון מזונות חריפים, מטוגנים, מתובלים, משקאות כגון קפה או משקאות מוגזים. התגובה למזונות כאלה ואחרים עשויה להשתנות אצל חולה מסוים בהתאם לשלב המחלה.
תזונה בזמן רגיעה
לאחר שהמחלה בשליטה ובהפוגה ניתן וחשוב לחזור בהדרגה לתזונה מלאה ומגוונת. רצוי להוסיף מזון חדש אחת ליומיים, דרך זו מסייעת בזיהוי מזונות המעוררים תסמינים. בזמן הפוגה נרצה לעודד תזונה עשירה ומגוונת הכוללת מקורות רבים לסיבים תזונתיים כגון ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות ואגוזים. סיבים תזונתיים מעודדים שגשוג של החיידקים הטובים במעי. בנוסף מומלץ לצרוך מקורות לחלבון, יוגורט, שמנים כגון שמן זית, אבוקדו, טחינה ועוד. לפי הנחיות הארגון האירופי לתזונה אין דפוס אכילה אחד המוכח לשימור הפוגה בקוליטיס כיבית, אך רצוי לשקול אימוץ תזונה בריאה כדוגמת הדיאטה הים תיכונית העשירה בסיבים ממקורות של פירות וירקות.
חשוב לזכור שתזונה דלה ומצומצמת אינה מומלצת לאורך זמן מחשש להיווצרות חסרים תזונתיים. מומלץ כי שינוי תזונתי יהיה בליווי דיאטן/נית המהווים חלק מצוות רב תחומי המטפל בחולים במחלות מעי דלקתיות. ייעוץ תזונתי יכול לסייע בהתאמת תזונה באופן אישי בהתאם לשלב המחלה, סוגה והיקפה כמו גם מצבו התזונתי של המטופל, חסרים תזונתיים, תסמינים והעדפות. ייעוץ תזונתי מסייע לא רק בבחירת המזונות אלא גם בלימוד דרך וצורת האכילה שמתאימה למטופל במטרה להגיע לתזונה בריאה מלאה ומגוונת שבסופו של דבר גם טעימה ומהנה.
מאמרים נוספים:
